הצפרדע שגורמת למחלות כרוניות

moran2013
סגור לתגובות על הצפרדע שגורמת למחלות כרוניות
רובנו מנסים לשמור על הבריאות, לא לעשן, לאכול בריא, להתעמל באופן שגרתי, לחייך המון ולהרגיש ש'הכול בסדר'. אנחנו יכולים להקפיד על כל אלה, ובסוף בכל זאת לחטוף שבץ.

 למה?

כי מחלות כרוניות רבות לא גורמות לנו להרגיש שאנחנו באמת חולים. המומנטום של החיים בולע אותן והן הופכות לחלק מהשגרה. כך שאנחנו באמת מאמינים שהכול בסדר, אבל בעצם אנחנו עיוורים למשהו בעייתי מאוד שנמצא אתנו כל היום. ממש כמו בסיפור של הצפרדע בסיר. זו שלאט לאט מעלים לה את טמפרטורת המים והיא מסתגלת היטב. עד שהיא מתבשלת.
מתבשלים בעצמנו לאט לאט (by: Alexas_Fotos at Pixabay)

מתבשלים בעצמנו לאט לאט
(by: Alexas_Fotos at Pixabay)

על צפרדע, סיר וסטרס

הצפרדע היא אנחנו, והדבר הזה שמלווה אותנו כל היום – טמפרטורת המים שעולה לאט לאט –  הוא הסטרס שאנו נמצאים בו יום יום. לרוב אנחנו נוטים לבטל את חשיבותו של הסטרס. "חוץ מהסטרס הכל בסדר". אנחנו זורמים באינרציה של החיים וסוחבים את הסטרס כמו רעש רקע. כאילו היה משהו לא נעים אבל לא נורא. ובכן, אותו הסטרס, הוא המים שלאט לאט מבשלים אותנו. "רעש הרקע" הזה הוא למעשה הגורם לסוכרת, לחץ דם, דלקות מפרקים, בעיות זיכרון, מעי רגיז, כאבי ראש והרשימה עוד ארוכה.

סטרס

אנחנו רגילים לחשוב על סטרס כעל מצב פסיכולוגי, אך מדובר במצב פסיכולוגי ופיזיולוגי כאחד. ההיבט הפיזיולוגי שלו חשוב לא פחות מהפסיכולוגי ולעתים פשוט יותר לטפל בו, כי הוא מוחשי. מאמר זה מתמקד בהיבט הפיזיולוגי של סטרס.
במקור, הסטרס הינו מנגנון של הגוף שמכין אותו להתמודד עם מצבי קיצון, לדאוג להישרדותנו על-ידי כך שנותן לגוף שלנו את הכוחות להילחם על חיינו או לברוח בשיא המהירות לנוכח סכנה. במצב של סטרס הגוף מרחיב את האישונים, מזרים יותר דם לשרירים ובעיקר מפריש קורטיזול ואדרנלין, חומרים ממריצים הטוענים אותנו באנרגיה ובתחושת נמרצות.
אבל מצבי קיצון כאלה, שמצריכים מאבק או נסיגה הם בדרך כלל נקודתיים, ולא ממושכים. תגובת סטרס ממושכת לא רק שאינה יעילה, אלא אף גורמת למגוון בעיות: הידלדלות של מצבורי האנרגיה בגוף, חולשה של מערכת החיסון, בעיות בספיגה ובעיכול שמובילות לתת-תזונה, דלקות כרוניות בגוף עקב חומציות גבוהה. כל אלו הם כר פורה, ידוע ונחקר להתפתחות מחלות כרוניות רבות.

איך הגוף יוצא מזה?

מערכת העצבים האוטונומית שלנו אחראית על ויסות מצבי סטרס ורגיעה. לאורך המערכת הזו נמצאים "מוחות קטנים" – מצבורי עצבים (גנגליונים) – שאחראים על ויסות התפקודים הפנימיים של הגוף לפי אזורים. לאחר שהגוף מגיב בתגובת סטרס למצב מסוים, הגוף יאזן ויפעיל מערכת מקבילה (המערכת הפרא-סימפתטית), שתפעיל תגובה של איזון והרגעה.

מתי זה משתבש?

הגנגליונים יוצאים מפעולה נכונה בשל מגוון סיבות, חלקן פסיכולוגיות, אך רבות מהן פיזיות: מצב סטרס מתמשך, אורח חיים אינטנסיבי ללא הפוגות, יציבה בעייתית, רעילות (אלומיניום החודר דרך המזון, סתימות בשיניים), קרינה (סלולריים, אינטרנט, חשמל). כל אלה ועוד משבשים את פעילות הגנגליונים וגורמים לשלל בעיות, בינהן חוסר ויסות בין סטרס לרגיעה. הסטרס מופעל ואין מה שיאזן אותו ויחזיר את הגוף למצב "שגרה".

 יש מה לעשות?

בוודאי. ניתן לבדוק את "המוחות הקטנים" באופן ספציפי ולטפל רק בפגועים. קיים מגוון אפשרויות טיפול, בהתאם לבעיה:
  • להפרעה מבנית – סוטאי, שיטה יפנית המפעילה מפרקים ושרירים ללא תגובת כאב אצל המטופל.
  • להפרעה רגשית – דיקור סיני המתמקד באזורים הלימביים במוח.
  • לרעילות – צמחי מרפא ושדות מגנטיים ספציפיים.
פעמים רבות משלבים כמה טיפולים בכדי לחזק את יעילות התוצאה.

וטיפ חשוב:

אפשר להוריד את הסטרס (by: Alexas_Fotos at Pixabay)

אפשר להוריד את הסטרס
(by: Alexas_Fotos at Pixabay)

יש שני דברים שכדאי להכניס לשגרת היום-יום, ולא לחכות לקליניקה:
  1. ווסתו את המעברים בחיים והפכו אותם מדורגים יותר. למשל פנו לעצמכם זמן להתעורר יותר בנחת, אכלו משהו ושתו לפני שאתם יוצאים מהבית, עשו הפסקות קטנות בין פעילות לפעילות (למשל בין העבודה לבית) והשתמשו בהן כדי להירגע ול'התאפס' לקראת הפעילות הבאה.
  2. התמידו בפעילות גופנית כלשהי, לכו יותר ברגל או רכבו על אופניים ממקום למקום, וסעו פחות ברכב. פעילות גופנית היא תוסף התזונה המומלץ ביותר.